Case Studies
Case Studies

כניסת רשת H&M לישראל

רקע

רשת H&M החליטה להיכנס לישראל (2008). שוק האופנה בישראל נחשב לתחרותי מאוד, בשליטה בעיקר של רשתות אופנה ישראליות (קסטרו, רנואר, קבוצת פוקס, קבוצת הוניגמן, זארה הבינלאומית היחידה שהצליחה וגם זאת רק אחרי הרבה קשיים והחלפת הזכיין בישראל מספר פעמים). מאידך רשתות אופנה בינלאומיות לא הצליחו, ביניהן – Benetton, GAP, Top Shop, Kookai.

האתגר

לחדור בהצלחה לשוק הישראלי ולהפוך לשחקן מרכזי.

דרכי פעולה:

  • יצירת עניין וציפייה בטרם כניסה – יחסי ציבור במדיה קלאסית ורשתות חברתיות.
  • יצירת אפקט פתיחה מקסימלי ע"י פתיחת 3 חנויות בבת אחת בשלוש הערים המרכזיות בישראל (ת"א, י-ם, חיפה) תוך השגת נגישות מירבית לקהל צרכנים גדול ככל האפשר (זאת בניגוד להמלצת הרשת העולמית לפתיחת חנות אחת בלבד תחילה בעיקר מסיבות תפעוליות).
  • לימוד הטעם הישראלי והתאמת הקולקציות שהובאו לטעם זה.
  • הקמת שרשרת אספקה (ערך) עצמאית יעילה ומתקדמת לתמיכה בזרימת סחורה בהיקפים חסרי תקדים בשוק האופנה הישראלי.
  • קמפיין פרסומי בשפה העברית בלבד (דיבור בגובה העיניים) ובשימוש באמצעי מדיה בעלי בולטות גבוהה וייחודיות (שילוט ענק כמדיה מובילה, שילוט מסיבי בקניונים, בין היתר ע"ג מדרגות נעות – לא היה קיים קודם) ומסרים שהבליטו את המחירים התחרותיים (שונה ממה שהיה עד אז).
  • גיוס מנהלים ועובדים מסיבי תוך הכשרה ארוכה ועשירה בארץ ובחו"ל ובאמצעות עשרות מנטורים שהגיעו מחו"ל לישראל בטרם ובזמן הפתיחה.
תוצאות
  • פתיחת H&M בישראל הייתה האייטם הראשון בחדשות בכל ערוצי הטלוויזיה בישראל (כולל שידור ישיר של כמה אמצעי מדיה מפתיחת החנות בת"א).
  • בתוך כ-5 שנים מהפתיחה הפכה H&M למותג המוביל בישראל בתחום האופנה.
  • ל-H&M 20 חנויות, כולן ריווחיות, בשטח מסחרי של כ-50 אלף מ"ר, מחזור של מאות מיליוני ש"ח וכ-1,200 עובדים.

תנובה – תחום הגבינות הצהובות (קשות)

רקע

אחרי "משבר הסיליקון" הפכה תנובה לאחת החברות השנואות/מוחרמות בישראל, איבדה עשרות אחוזים של נתח שוק בתחום החלב ומוצריו בישראל כאשר חברות מתחרות כמו שטראוס וטרה נהנו מהמצב והגדילו משמעותית את כוחן בשוק.

כתוצאה מהמשבר כמעט כל הנהלת החברה  עזבה ומשרד הפרסום גיתם/BBDO הפך לזרוע השיווקית של החברה ושותף ומוביל בתהליך השינוי האסטרטגי של החברה. בין היתר נעשתה עבודה רבה ברמת התדמית התאגידית (הייתי שותף בצוות) והוחלט על שידוד כל מערך השיווק של אגף החלב בחברה שהיה האגף הכי גדול ומשמעותי שלה. עליי ספציפית הוטל להיות האחראי והמוביל בתחום הגבינות הצהובות (קשות).

הבעיה

אובדן נתח שוק ומוצרים/מותגים רבים בתחום שהם הפסדיים.

הפתרון
  • כינוס מותגים: בבחינת פורטפוליו המותגים נמצא כי לתנובה קרוב ל-20 מותגים בתחום עם דמיון רב או זהות ברמת המוצר. מתוך הקבוצה נבחרו שלושת המובילים במכירות – עמק, גוש חלב וגלבוע.
  • בידול: ברמת המוצר – בעיקר ברמת אחוזי שומן. במכירות: עמק תהיה הגבינה היחידה ארוזה מראש ותימכר במקרר. עמק גם תהיה היחידה עם גרסאות שונות (עם תוספות, עם "חורים", מספר רמות שומן), גוש חלב וגלבוע יהיו מוצרי מעדניה (בסופר) בלבד. בפרסום: עמק יהיה המותג היחידי שיפורסם, כל תקציב הפרסום של התחום שהתפזר למספר מותגים – הופנה למותג זה.
  • מיתוג: בנית עולם תוכן למותג עמק שנשען על "ישראליות", "בית" וה"טעם שכולם אוהבים".
תוצאות
  • נוצרה בהירות מלאה של התחום בעיני הצרכן, רמת המכירות על אף מחיקת כ-15 מותגים – לא נפגעה ואף עלתה לאורך זמן.
  • רמת הריווחיות עלתה בעיקר בזכות פישוט וייעול שרשרת האספקה ולאורך זמן גם בזכות הקנת תקציב הפרסום והקד"מ.

נווה סביון/אפריקה ישראל (בשיתוף תשובה ומריו לזניק)

רקע

אפריקה ישראל (לקוח שלי בגיתם) פנתה אליי לגבי נווה סביון עקב קשיים גדולים בהמשך שיווק השכונה. נווה סביון שייכת מוניציפלית לאור יהודה ובשכונה תוכננו להיבנות 2500 יחידות דיור. לאחר מכירת 1000 יחידות דיור דרך "חבר" נבלמה כמעט לחלוטין מכירת הדירות בשכונה. כמו כן נפסק המשך פיתוח השכונה מה שהביא להפגנות תושבים שכבר החלו להשתכן או קנו בה דירות עקב היעדר שירותים חברתיים כמובטח.

הבעיה
  • היעדר מכירות.
  • תדמית שלילית עקב ההשתייכות לאור יהודה.
  • תפיסת מחיר כיקר מדי גם בגלל מצב הפרויקט והתדמית הנ"ל וגם בגלל שהמחיר ל"חבר" היה נמוך יותר.
  • הפגנות תושבים.
הפתרון
  • מיצוב מחדש. מתן דגש על מיקום השכונה. מה שנחשב עד אותו רגע כנקודת תורפה – להפוך לנקודת חוזקה. הושם הדגש על המיקום שהוא קרוב לת"א ולמרכזי תרבות ובידור, קרוב לאוניברסיטה (בר אילן), קרוב לבית חולים (שיבא) ועל אחד מעורקי התחבורה הראשיים של המדינה (כביש 4). לצד זאת גם הוסכם ע"י הלקוח על פי הצעתי כי למפרט פיתוח השכונה יצורפו ככל הניתן אלמנטים של "איכות הסביבה" כמו אמצעי מחזור, שימוש באנרגיה סולארית (תאורה) וכו'. המיצוב החדש תחת הכותרת "הכל בסביבה והסביבה טובה" כלל גם מעין לוגו חדש של החברה שהוא מפה סכמטית של האזור עם נווה סביון במרכז, וחובר תוכן המחבר לנושאי איכות הסביבה. הלוגו החדש הופיך במרכז כל הפרסומים.
  • הוקם גוף שחיבר בן היזמים לתושבים/קונים הקיימים ששיתף אותם בכל התוכניות החדשות והפך אותם לשותפים לכל המשך פיתוח השכונה.
  • עירית אור יהודה נרתמה לפרויקט, בעיקר בגלל החיבור לנושא הסביבה, וסופקו פתרונות חלופיים וזמניים לכל נושא השירותים הזמניים, עז שאילו יתנו במסגרת השכונה.
  •  
תוצאה

מכירות החברה התחדשו בקצב גבוה ובתוך כשנתיים מתהליך השינוי המיצובי נמכרו כמעט כל הדירות ללא צורך בהורדת מחיר.

ריגלי

רקע

ריגלי היא יצרנית ומשווקת אמריקאית הגדולה בעולם בתחום המסטיקים. מספר שנים לאחר כניסתה לשוק בישראל הפכה למובילת שוק עם נתח שוק של כ-65-70 אחוז. המתחרה הגדולה שלה היתה חברת עלית שעד כניסת ריגלי הייתה מונופול בשוק.

הבעיה

על רקע בעיית סוג הכשרות של מוצרי ריגלי שעוררו חוגים דתיים שונים (שככל הנראה נתמכו על ידי עלית) – הורדו מוצרי החברה מכל המדפים ברשתות שיווק למשך מספר חודשים. נתח השוק צנח כמובן לאפס בשוק המאורגן וגם נפגע בשוק הלא מאורגן. גם עם החזרת מוצרי ריגלי לרשתות השיווק לא הצליחה החברה לחזור למעמד ונתח השוק שהיה לה והיא הגיעה לכ-50 אחוז בלבד.

הפתרון
  • הרחבת פורטפוליו המותגים והמוצרים (טעמים).
  • כניסת לסגמנטים חדשים בשוק – מותג ומוצרים לילדים.
  • חיזוק המיתוג של המותג המוביל, אורביט, בתחום הבריאותי.
  • הרחבת הפריסה הגיאוגרפית בעיקר בשוק דובר הערבית.
  • חיזוק הקשר עם רשתות השיווק והשוק הבלתי מאורגן.
  • הוספת מיקומים למכירת ריגלי ברשתות השיווק מעבר למקום המסורתי של קו הקופות.
תוצאות
  • ריגלי חזרה לנתח שוק של כ-65 אחוז.
  • הקשר המתחזק עם רשתות השיווק הפך אותנו ל-Category Captains בתחום קו הקופות והפכו לאחראים על הפלנוגרמה בקו הקופות.